<h1>שו"ת הרשב"א ח"א סימן תש"י</h1>
<h2>דף לט.</h2>
שאלת בצים שנתבשלו על האש וכתשו אותם במכתש חולב [שאינו] בן יומו עם תבלין ושמו אותם בתרנגולת. תשובה נותן טעם בר נותן טעם ואפילו נתבשלה התרנגולת עצמה וקימא לן נותן טעם לפגם מותר. ולפי מה ששמעת ושאלת שחזרו וכתשו באותו יום בצים עם מרק בשר, גם זה מותר לפי שנותן טעם לפגם הוא, אף על פי שכבר כתשו אותן ביצים לא חזר בן יומו דכל שהוא לפגם אינו חוזר לשבח מחמת בישול שבשלו בו אחר זמן שבו לפגם, שאם כן אין לך טעם לפגם לעולם שבאותו בישול יחזרו לשבח. ואינו דומה למה שחששו קצת מגדולי הצרפתים לומר שאם תוך יומו קודם שבא לפגם בשלו בו אפילו דברים מותרים אותו בישול מעמידו בשבחו כיון שלא בא עדיין לפגם, אבל כל זמן שבא לפגם אינו חוזר לעולם לשבח מחמת בשול אחר. ומחמת התבלין שכתשו עם הבצים מסתברא שאין בו חשש אף על פי שאסרו חלתית של גוים ואמרינן טעמא מאי משום דחתכי בסכינא דארמאי ואף על גב דנותן טעם לפגם מותר אגב חורפא דחלתיתא מחלייא ליה, הכא דבר מיעוט התבלין שנתערבו עם הבצים ואין כל כך חריפות בהם למתק ולהחזיר לשבח פליטת המכתש.
